תגית: צבעים

  • בעקבות הנקודות של Yayoi Kusama

    כחובבת אמנות, כשאני מטיילת בחו"ל, אני משלבת במסלולי הטיול גם מוזיאונים. נכון, זו לא חוכמה גדולה, הרבה מאוד מטיילים מגלים סקרנות וכחלק מההיכרות עם המקום, נכנסים גם למוזיאון מקומי כדי לשטוף את העיניים באמנות מקומית. בטיול ליפן, כשהתגלגלתי ממקום למקום עם הרכבות, באותו שבוע כשהכרטיס השבועי היה בתוקף, הזדמנתי לשני מקומות בהם ספגתי מעט אמנות…

  • ירושלים של צבע ויצירה

    לפני כשבועיים הוזמנתי לסיור בלוגריות בירושלים. אומרים לי "ירושלים" ואני מייד אומרת "כן, בשמחה", רק אח"כ נזכרת לשאול היכן. סומכת על ירושלים וגם על גורה ברגר שארגנה סיור שהיה מעניין ומפתיע וחשף בפני יזמים צעירים ובעלי עסקים עצמאיים קטנים בעיר. אפילו שנולדתי וגדלתי בירושלים ואני מרבה לבקר בעיר, עדיין יש מקומות פחות מוכרים, או מקומות…

  • יומן אמנות: סופרת 49 ימי עומר ביומן הויזואלי

    פעם מישהו זרק ערימה גדולה של דפי A4 בצבע ורוד. מישהו מצא את הערימה ונתן למישהו שמכיר אותי. "אולי את רוצה דפים ורודים?" בוודאי. תמיד שמחה להעשיר את אוסף הניירות שלי. מאז שהדפים הורודים הגיעו אלי גובה הערימה כבר פחת בחצי, עשיתי בהם כ"כ הרבה שימושים, כדפי טיוטות, כדפים להדפסה וגם כדפים ליצירה. דפים פשוטים,…

  • ימים של מנדלות

    הימים האחרונים היו ימים של מנדלות. נשאבתי לתנועה המעגלית, כמו תנועה של צנטרפוגה ששואבת אותי פנימה ומעיפה החוצה את כל מה שמיותר. רציתי שזה יהיה פוסט רק של תמונות, בלי מילים, בלי תאורים, בלי הסברים. בלי להלל את סגולות הריפוי שיש למנדלה. היות ואני גם אישה של מילים, אביא הפעם סיפור שלא קשור לכלום. תלוש…

  • יומן אמנות: צבעי השקט

    ימי הקורונה, למי שכבר הספיק לשכוח, היו ימים שקטים, ימים של בידוד, התבודדות, בדידות. בימים אלו השתמשתי באמנות כמפיג בדידות/עצבות/נאחס מס.1 בראשית הפוסט אעתיק כמה משפטים שכתבתי לפני שנים רבות בספר סקיצות ישן, בתקופת לימודי האמנות בבצלאל, ככל הנראה בהשפעת מסרים שהפנמתי ממורי אז: "מה שהופך סתם ציור ליצירת אמנות זו אמירה כלשהי. אם ציור…

  • צידה לדרך: יצירה בימי קורונה

    מתחילות כעת להישאל שאלות, איך עברו עליכם החודש וחצי האחרונים? מתחילות שמועות ש"הקורונה נגמרה", אם כי ההשפעה שלה עדיין נוכחת ויתכן שהנודניקית הזו תישאר כאן לזמן מה, עד שיימצא החיסון. לפני שיגיע פוסט תחת הכותרת "הטיול אחרי הקורונה", אחרי ה"שיחרור" וה-"חזרה לשגרה", אני רוצה לשתף במה שתפס חלק ניכר מזמני בשבועות הארוכים של הסגר. בסדרת…

  • ימי קורונה: להיפגש באמצע של הדברים

    בתוך הרצף הלא נגמר של "ימי קורונה" יש ימים בהם הראש מרגיש עייף, הגוף מרגיש מותש, רעש חיצוני מחלחל פנימה. אני לא ביחסי ידידות עם עצמי. ויש ימים שחווה סוג של סינכרון בין מעט הדברים שעוברים עלי, כשאני בתוך הבית, למעט שאני רואה ושומעת מבחוץ. הימים הללו הם ימים לאימון רצוף בלבטוח, בלתת אמון ביקום.…

  • יומן אמנות: עיגולים של דימיון

    כמה אנשים אתם מכירים שיושבים שעות רבות עם הראש בתוך מחברת הציור, צובעים בסבלנות אין קץ מעגל אחר מעגל. אני מכירה לפחות מישהי אחת שלאורך שנים משרטטת וצובעת מנדלות, רק שבעיני יש הבדל מהותי בין צביעה של מנדלה בודדת לבין עבודה ממושכת בתוך ספר סקיצות שמחבר בין מנדלה למנדלה עד ליצירה של נארטיב אחד. זה…

  • אמנות דיגיטלית ללא גבולות – רשמים מביקור במוזיאון ללא מפה בטוקיו

    באחד הימים הגשומים בטוקיו, כשהתחזית דיווחה על גשם טורדני שיירד משעות הבוקר עד הערב ללא הפסקה, בחרתי להעביר את רוב היום בחלל סגור. לשם כך נסעתי למוזיאון הדיגיטלי באי אודייבה לתערוכה מפורסמת מבית היוצר של קולקטיב אמנים בשם teamLab המוזיאון נמצא ב-Aomi Station, Odaiba, פתוח מעשר בבוקר עד שבע בערב. מפאת התורים הארוכים מומלץ להזמין…

  • איך המעגל הצית בי מחדש את התשוקה לאמנות

    אומרים שהאמנות מרפאת. נכון, אז אומרים. גם אני אומרת. מניסיון אישי שלי. מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה אהבתי לצייר וליצור. ציירתי, צבעתי, גזרתי, הדבקתי, תפרתי, רקמתי, סרגתי, ארגתי, הילחמתי, כיירתי, ריתכתי. ניסרתי, צילמתי. הושטתי את שתי ידי להתנסות כמעט בכל מלאכה שקרצה לי. ב-2006 צבעתי מדי יום מנדלה לפי תבנית מוכנה מודפסת מהאינטרנט,…