דיוקן של עיר: אמנות רחוב על קירות מבני תעשייה

שבועות ארוכים חלפו כמעט ללא שיטוט אורבני משמעותי. ביום חורף אביבי, לפני שארובות השמיים יפתחו וירדו שוב גשמי ברכה, יצאתי לטייל בירושלים. שמעתי על הקירות המצויירים באיזור התעשייה בתלפיות ורציתי לראות מקרוב.

שכונת תלפיות זכורה לי משיעורי הנהיגה והטסטים בהם נחלתי כישלון רודף כישלון, אי שם באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. משרד הרישוי עדיין קיים בקצה איזור התעשייה, רק שאת המבחנים העתיקו לאיזור אחר של העיר. רק זה חסר לרחובות הצפופים והסואנים, מכוניות נהוגות בידי תלמידי נהיגה שנוסעות לאט ומאיטות את התנועה הזוחלת גם ככה.
שנים רבות שלא הזדמנתי לאיזור זה של העיר, כי פשוט לא היתה סיבה. ירושלמים מן הסתם מגיעים לקניות או משאירים את הרכב באחד המוסכים לטיפול. לתיירים שמגיעים מחוץ לעיר אין ממש סיבה להרחיק עד לשכונה זו, אלא אם הם מתעניינים באמנות רחוב.

כחובבת הז'אנר, בכל עיר אליה היגעתי לביקור, בין אם בחו"ל או בארץ, הסתובבתי עם המצלמה לצוד צילומי אמנות רחוב. היה לי ברור שבהזדמנות ראשונה שתיקרה בפניי, אגיע להתבונן בקירות הגדולים של ירושלים מקרוב.
שמחה על המאמץ שעשיתי, על הטרחה לעלות על קו 34 ממרכז העיר עד לרחוב פייר קניג, כי לאיזור הזה של העיר שנחקק אצלי בזיכרון כסיוט תעבורתי לא נוהגת במכונית.
וכן, היה שווה. היה צבעוני. היה אחר.

אחרי תקופה ארוכה של סגר שנמנע ממני מגע קרוב עם רחובות של עיר, שמחתי להגיע  לירושלים, העיר שאני אוהבת ובה "לשבור את הצום", בשיטוט עצמאי שלקח אותי לראות קצת אמנות.

חיפוש קצר בגוגל בבוקר לפני שיצאתי לדרך העלה מפה בה מסומנים הקירות המצויירים וככה יכולתי לנווט בקלות בין הלוקיישנים. הם גם כתובים בשלט גדול ברחוב הראשי, פייר קניג. היגעתי אליו בסוף הסיבוב, לכן אניח כאן את התמונה כדי שתוכלו להיעזר בה היה ותחליטו שגם אתם רוצים לעלות לעיר הבירה לסיור בין 12 הקירות המצויירים על גבי מבנים תעשייתיים גדולים.

צילומים מגדר שמקיפה אתר בנייה גדול ומציגה את התפתחות השכונה 

בדומה לאיזורי תעשייה אחרים, גם זה של תלפיות רחוק מלהצטיין ביופיו. מוסכים, משרד רישוי, אולמות אירועים, קניונים, רשתות שיווק, חנויות, בתי מלאכה, מגרשי חנייה. צפוף, רועש, סתמי על גבול המכוער. ירושלים אינה יוצאת דופן, גם כאן החדש לאט-לאט מחליף את הישן, אתרי בנייה ענקיים בהם בונים מגדלים מודרנים ולצידם המבנים הישנים של פעם, גיבוב מכוער של בטון ופח חסר צבע.

זה הנוף האורבני בו יוזמי הפסטיבל בחרו למקם את ציורי הקירות. הציורים שתראו הם כמובן ציורים שנעשו בהזמנה ובתשלום. עיריית ירושלים בחרה את אמני הגרפיטי הידועים בארץ ובעולם, הזמינה אותם לקחת חלק בפסטיבל. כל אמן קיבל קיר, צבעים איכותיים לצד עזרה לוגיסטית כמו מנופים כדי שהפרוייקט הגדול הזה יוכל לצאת לפועל.
התוצאה הסופית מאוד מרשימה. יש קירות שפחות, אבל הרוב הגדול מעורר התפעלות.
הקירות צויירו בשנתיים האחרונות, בין 2018 ל-2020, ככה שכל הציורים במצב מצויין, שמורים יפה, לא עברו ומקווה מאוד שגם לא יעברו וונדליזם.

עוד על פרוייקט "הקירות" מתוך העיתון הירושלמי "כל העיר":

"במסגרת התחדשות תלפיות הנוכחית, יזמה חברת עדן את פרויקט "הקירות" – לציורי קיר. מאז שנת 2018, צצים על הקירות החשופים של מבנה התעשייה, ציורי קיר צבעוניים ומרהיבים ביופיים. עד עתה, קירות של 30 מבנים באזור כוסו בציורים, המעוררים תשומת לבם של עוברי אורח. הציורים החלו גם לשמש כמוקדים לסיורים תיירותיים. זהו מיזם מתמשך ומתגלגל, וככל שהוא מעורר יותר הדים חיוביים, ומושך תשומת לב ציבורית, כן יגדל מספרם של ציורי הקיר. הציורים מוספים נופך אמנותי לנוף העירוני האפור של האזור. אמנים מהארץ ומרחבי העולם משתתפים בפרויקט. כל אחד מהם צייר יצירת אומנות בהתאם לסגנונו וכישרונו, ישירות על גבי הקירות. צבעים וחומרים איכותיים ביותר, סופקו להם על מנת שיאריכו ימים. החברה מימנה את שכרם של האומנים בהתאם לגודל ולמורכבות היצירה. לקידום הפרויקט תרמה העובדה, שקירות תלפיות מחופים במלט או בטיח, שחוקי המנדט הבריטי לכיסוי קירות באבנים ירושלמיות לא חלו עליהם. אמני ציורי גרפיטי מובילים מארצות הברית, מספרד, ממקסיקו, מברזיל ומסין – בשילוב אמנים ישראלים הובאו למקום."
מתוך הכתבה: "לטייל בין הקירות בתלפיות: אמנות מתפרצת באזור התעשייה – כך פרויקט אמנות בינלאומי באזור התעשייה תלפיות הפך את המתחם לאתר תיירותי" מאת אדם אקרמן

"המטרה: להפוך את תלפיות למתחם האורבני הכי חם בעיר ירושלים
המשימה: שישה ציורי קיר ענקיים בין המוסכים, המשרדים והחניונים
התוצאה: פנטסטית!"
מתוך דף הפייסבוק של "פסטיבל הקירות בירושלים" שם גם תוכלו לקרוא על האמנים המשתתפים

המלצה שלי 
קחו יום חופש דווקא באמצע השבוע, כשרוב החנויות פתוחות ויש תנועה ערה של אנשים, סעו לירושלים ותנו לרגליים להוביל אתכם בין הרחובות לסיור עצמאי של כשעתיים.
אפשר כמובן להצטרף לסיור בתשלום. בזמנו, כשהתקיימו אירועי "בתים מבפנים" בירושלים, התקיים גם סיור "גרפיטי בשכונת תלפיות", אבל כעת, כשרק יצאנו מתקופה ארוכה של סגר, אין לדעת אם יהיה כזה פסטיבל באביב.
לכן אני ממליצה דווקא על סיור עצמאי ובפעם הזו להגיע לירושלים בתחבורה ציבורית: בת"א לעלות על הרכבת החשמלית המהירה לירושלים עד לתחנת יצחק נבון ומשם לעלות על הרכבת הקלה למרכז העיר. ברחוב קינג ג'ורג תעלו על אוטובוס מס. 34 עד לרחוב פייר קניג באיזור התעשייה.
הנסיעה בתחבורה ציבורית (עם מסיכה כמובן) הזכירה לי במעט את הימים בהם הייתי מתניידת ברחובות של עיר גדולה איש שם מחוץ לגבולות הארץ. ככה נחסכים ממני הניווט, הנהיגה בכבישים פקוקים ומציאת מקום חנייה. במקום זה אני מפנה את תשומת הלב לאנשים ולנוף האורבני שנשקף מבעד לזגוגית האוטובוס או הרכבת.

מבחר צילומים מהקירות המצויירים בתלפיות
לא ציינתי את שמות האמנים, למי שמעוניין לקרוא עוד על היוצרים מוזמן לבקר בקישורים שצירפתי לפוסט זה.
לפעמים כשאני לא יודעת מי האמן, מה הרקע שלו, הניקיון הזה מאפשר לי לצפות במה שמולי בלי הטיות, ולפעיל את שיקול הדעת שלי ולבחון האם מוצא חן בעיני, מה אני רואה בציור מולי, מה אני מבינה או לומדת ממנו. ברו שיהיו ציורים שאוהב פחות ויהיו כאלה שאתפעל מהוירטואוזיות, מהכישרון וגם מהמסר.
למי שלא יגיע עד לתלפיות, להן צרור תמונות שצולמו שם על רקע שמיים בכחול עמוק.

תערוכות רחוב נוספות
במרכז העיר ראיתי על כמה קירות ציורים שממחישית סצינות מתוך הספר "מישהו לרוץ איתו" של דוד גרוסמן.
יוזמה נחמדה שאולי תעניין אתכם לקחת בה חלק, להיזכר בסיפור, תוך כדי שאתם מגיעים למקומות בעיר בהם התרחשה עלילת הסיפור.
בעבר כתבתי על פרוייקט דומה, איור ושירה על קירות ביניינים בירושלים.

ואם כבר היגעתם למרכז העיר, ברחבה מול ביניין כלל, בצדה השני של כיכר הדוידקה, יש לוחות גדולים עליהם מוצג תערוכת רחוב מתחלפת.
בימים אלו מוצגת שם תערוכת צילומים שאהבתי במיוחד את שמות העבודות. מי שסקרן לראות באילו צילומים מדובר, סעו לירושלים…

לקריאה נוספת:

מפת הקירות הרשמית שנעזרתי בה למציאת הציורים

Comments

2 תגובות על “דיוקן של עיר: אמנות רחוב על קירות מבני תעשייה”

  1. תמונת פרופיל של ציפי
    ציפי

    אילנה תודה על השיתוף והרעיון המעולה להגיע לתלפיות. אני בטוחה שאעשה זאת. אעלה על אוטובוס ואגיע לטייל שם. מאד מעניין אותי מה שקורה שם. לא הייתי שם בעצם מעולם, הגרפיטי מאד מושך אותי ואני מזהה שם לא מעט ציירים שאני כבר מכירה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      אם את מגיעה לירושלים ביום חול, אז ממליצה בחום להשתמש בתחבורה ציבורית: רכבת חשמלית מהירה, רכבת קלה, אוטבוס. ככה תהיה לך הזדנות לבוטא במגע עם האנשים שנוסעים (עם מסיכה כמובן וריחוק, עד כמה שניתן).
      איזור התעשיה בתלפיות הוא די גדול אבל בהחלט אפשר ללכת ברגל בין הרחובות בהם ממוקמים הקירות המצויירים. קיבצו שם אמנים מובילים מהארץ ומחו"ל, ככה שזה מרגיש כמו ביקור בגלריית חוץ תחת כיפת השמיים.