צידה לדרך: חמישה דברים לוותר עליהם כדי להיות מאושרים

אתמול עשיתי מה שאני נוהגת לעשות וזה לפצל את הקשב בין עבודה מונוטונית בעיבוד תמונות באמצעות תוכנת עריכה (יישור, חיתוך, הבהרה, חידוד, הוספת טקסט וכו') לבין הקשבה להרצאות ביוטיוב.
העריכה דורשת סוג מסויים של מחשבה ובינתיים חלק אחר של המוח מתחיל להשתעמם. כדי לספק לו עיניין אני ניגשת לערוץ מסויים ביוטיוב שמספק אינספור תכנים מרתקים ומשמעותיים, בוחרת סרטון אקראי ומקשיבה.
אני מודעת לבעייתיות שבחלוקת הקשב הזו, אבל נכון לרגע זה, ככה אני…
בהרצאה המנחה ציין כדוגמה שם של בחורה שפעם עבדה בחברה שלו. היה לה בלוג, אז בתחילת שנות האלפיים, כשמי בכלל קרא בלוגים, והיא כתבה פוסט בשם: "Five things you should give up to be happy"
הוא סיפר שהפוסט שותף בפייסבוק ולאט לאט הוא הפך לוויראלי עד כדי כך שקיבלה פנייה מהוצאת ספרים עם צ'ק שמן כדי שתכתוב על כך ספר. כמובן שאותה בחורה עזבה את העבודה הקבועה וכתבה את הספר.
"וואלה?", התגובה הקצת לא מאמינה שעצמי אומרת לי, מעבירה מהר למסך של היוטיוב ומספיקה לראות לשנייה אחת צילום מסך של אותו פוסט.
כן, וואלה. הוא אדם אמין, המרצה הזה, הוא לא מחרטט. הוא מספר על עובדת שלו לשעבר שכתבה פוסט בעל ערך שהפך ברבות הימים לספר.

הבוקר הכותרת הזו קפצה לי לזיכרון, ותהיתי מה היה בה שמשך את תשומת הלב עד כדי כך שהופצה ברשת בין אלפי עוקבים.
היא דיברה על אותה תחושה של אושר. To be happy.
אושר זה דבר חשוב.
יקום מי שלא רוצה להיות מאושר.
בדר"כ אנחנו נוטים לחשוב שכדי להיות מאושרים אנחנו צריכים עוד משהו, לקנות או ללמוד או לעשות – שאם נשיג את הדבר הזה – בזכותו נעשה יותר מאושרים.
אבל הכותרת אומרת "דברים שעלייך לוותר עליהם" – כלומר יש לי כבר כל מה שנחוץ לי כדי להיות מאושרת. אני רק צריכה לוותר על חמישה דברים, שכבר קיימים בי, שלא תורמים לאושר שלי, ואז – כשאוותר עליהם, כשאשחרר אותם – ההרגשה שלי תשתפר.

אוקיי, למה היא מתכוונת? מאילו חמישה דברים עלי להיפטר כדי לזכות מחדש באושר שלי?

לא זוכרת את שם הבחורה ואת שם הספר, ההקשבה שלי כאמור היתה מפוצלת…
אם ככה אנסה לרתום 100% ממשאבי המוח שלי הבוקר לטובת העינין ולהכין את הרשימה שלי.
חמישה דברים שלדעתי כדאי לוותר עליהם, כדי להיות יותר שמחים ומאושרים:

1. השוואה 
במקום להשוות ביני לבין האחרים, כמו למשל התפוצה של פוסטים שלי לעומת הפוסט של הבחורה שהפך לוויראלי עד כדי כך שהביא לה צ'ק שמן וחוזה לספר. זו השוואה שרק תתסכל ותעצבן אותי. אם כבר רצוי להשוות ביני לבין עצמי: להשוות איך הייתי פעם, אני שלפני שנה לעומת אני של היום. פוסטים שכתבתי בתחילת דרכי ברשתות החברתיות ובקושי "חובבו" לעומת הפוסט האחרון שפרסמתי ויצר תהודה, כשחילקתי בנדיבות מסרים מתוך חבילת קלפים והגיעו עשרות אנשים להשתתף במשחק.

2. ביקורת 
זו נקודה בעייתית כי ביקורת יכולה להיות חיובית ולגרום לי להשתפר וללמוד, אבל רוב הפעמים הביקורת עושה פעולה הפוכה. מכווצת אותי וגורמת לי להרגיש שאני אפס מאופס, לא שווה, לא מענינת, לא טובה, לא ראוייה. ולמי יש חשק לעשות משהו או לפרסם איזה פוסט כשהוא חושב על עצמו שכל מה שהוא כותב משעמם, לא רלוונטי, טרחני. בקיצור שהוא כותב חרא של פוסטים. אם אשים את הביקורת המשתקת הזו בצד, אכתוב את הפוסטים שלי, כפי שהם נכתבים. מהלב. אותנטים, משקפים את האמת שלי, מנוסחים בשפה שלי, לפי הפורמט שלי ולא של מי שחיבר פורמט שיווקי בצורת חמשיר. ויתור על הביקורת ישאיר אותי על מסלול העשייה, עשייה ממנה אוכל ללמוד איך לדייק, להשתפר. עשייה שגם תמלא אותי בתחושה טובה.

3. דרישה 
גם זו נקודה בעייתיתי כי יש לדרישה כמה פנים. פן אחד יכול להיות חיובי ומניע לפעולה, כשאני דורשת מעצמי לעמוד ביעדים, לפעול, לכתוב, לפרסם לפחות שני פוסטים בשבוע. אבל אם אני דורשת מכל פוסט שאני כותבת להפוך לוויראלי, או לפחות לכזה שמניב מאות לייקים או עשרות תגובות – זו דרישה שמקורה מהאגו שרוצה הכרה, שמבקש ליטופים ומחמאות. זו דרישה שאם היא לא תתממש במציאות סופה שאתאכזב. כשהדרישה הופכת לציפייה, כשאני נאחזת בציפייה, כשאני מאפשרת לציפייה לנהל אותי – אין לי שום סיכוי להיות שמחה בחלקי. גם אם ציפייה אחת תתממש, מייד תגיע ציפייה חדשה. והן מתרבות. ברגע שאני משחררת את הדרישה שהמציאות תתנהג לפי הרצון שלי, מגיעה הקלה גדולה. מגיעה קבלה והשלמה עם מה שנוכח וקיים כאן ועכשיו. וזה מרכיב משמעותי מאוד באושר.

4. הפרזה/החסרה 
כל מה שאינו מידתי יוביל בסופו של דבר לחוסר איזון. אם אני מבלה את רוב זמני ברשתות החברתיות, מגיבה לכל פוסט שעיני שוזפות, נשאבת לרשת הזו, טובעת בין הקורים, הרי שאני בהפרזה, שהגזמתי, שזה בא על חשבון דברים אחרים שיכולתי לעשות בזמן ובאנרגיה שלי. גם הקיצוניות השנייה, של חרם על הדבר הזה, היא פחות מומלצת, כי יש גם דברים טובים ברשתות החברתיות. אפשר למצוא ברשת עיניין, הומור, יופי, מידע שימושי, קשרים חברתיים. כל עוד זה נעשה במידה הנכונה. איזון הוא נקדות המפתח בכל תחומי החיים, לא רק עבור גלישה בפייסבוק. כשאני יודעת מתי הפרתי את האיזון, כשהפרזתי או החסרתי וחוזרת לנקודת האמצע שטובה עבורי. ככה אני משקמת את ההרגשה הטובה שלי.

5. חוסר שביעות רצון  
אותה משיכה קטנה באף כלפי מעלה כשאתם לא מרוצים ממשהו, מכירים? תיפטרו ממנה. פשוט להפסיק לעשות את התנועה הזו בפנים. ובמקום נסו לחייך. כשאני מבינה מה ביכולתי לעשות כרגע, כשאני מקבלת את המצב כפי שהוא. שאני יודעת שאני עושה הכי טוב שאני יכולה, כשאני מסכימה לשחרר את חוסר שביעות הרצון ופשוט להיות מרוצה ממה שישנו כאן ועכשיו – כן, זה המתכון להקלה. להרגשה טובה. כזו שנוכחת במה שיש ומברכת עליו. מוקירה עליו תודה.

יכול מאוד להיות שאותה בחורה התכוונה לחמישה דברים אחרים. לא יודעת. לא קראתי את הספר.
רק כעת, כשניגשתי שוב לסרטון וגללתי לאותה נקודה אני רואה שהיא דיברה על 15 דברים.
כך או כך, זכרתי חמישה וזו חמישיית המיותרים שלי שממליצה בחום לוותר עליהם לטובת הרגשה שמחה יותר, קלה יותר, מחוייכת יותר.
אם יש לכם רעיונות נוספים מוזמנים לשתף בתגובות, שנרחיב ונגדיל את הרשימה לעוד ועוד דברים שקיימים בנו ומערכבים אותנו מלהרגיש מאושרים.

להאזנה לסרטון המלא, או דפדפו קדימה לדקה 15:36 לדוגמא על אותה בחורה מרומניה

בתמונות: ברכות מגזרי נייר ופרפרים מצויירים בגירים על נייר, יצרו הבנות במסגרת שעת "#יצירה_בימי_קורונה" Take II
ואחרון חביב פרפר שלי, פרפר שמלמד שיעור חשוב בסבלנות. אולי גם עוד דבר שאפשר להוסיף לרשימת הדברים לוותר עליהם – הרצון שדברים יקרו כאן ועכשיו. עד שהפרפר בוקע מהגולם ופורש כנפיים לוקח זמן, זהו תהליך שדורש סבלנות, אין אפשרות לקיצור דרך.
ההבנה הזו מכניסה הרבה שקט וידיעה ברורה שהטוב בוא יבוא.

Comments

6 תגובות על “צידה לדרך: חמישה דברים לוותר עליהם כדי להיות מאושרים”

  1. תמונת פרופיל של זהר
    זהר

    היי, אתחיל במזל ש.. את חותרת לחיובי. הפוסט שלך:
    צידה לדרך: חמישה דברים לוותר עליהם כדי להיות מאושרים הוא חיובי ומאותר בצבעים וציורים אופטימיים. אני יכול לנסות להציע לך נושאים נוספים.
    1) לזרוק את השלילי שהיה בעבר. זה היה הסתיים וגם אם לא היה קל זה איננו. לא ניתן לשנות שם דבר, ומה שאפשר לעשות שבדברים שטעיתי אשנה ואשתדל לא ליפול לאותם בורות.
    2) לזרוק את כל המחשבות השליליות לגביי העתיד (מה יהיה, יש אי וודאות איך ומתי נעבור את זה?). גם כאן איננו יכולים להשפיע אפשר לחשוב על מטרות שאיפות ברמה שיתכן ויתגשמו ויתכן ולא.
    המסקנה היא שבעיקר להתייחס להווה כי גם הוא מהר הופך לעבר, משמע הזמן יקר.
    3) כדאי לזרוק גם את לעשות במקביל הרבה דברים. במקרה כזה יתכן והכל יהיה שיטחי, יעמיס על המח, ויהיה פחות מהנה. כשאני אוכל וחושב על הארוחה היא הרבה יותר טעימה, כשאת הולכת במדבר את נהנת מהמראות מתרכזת בהם וכנראה היית מתנגדת לשמוע מוזיקה באוזניות ולשוחח עם מטייל לידך על נושא שיסיט אותך לגמריי מההנאה שאת חווה.
    כל שיטות המדיטציה היוגה עוסקות בהורדת הרעש במח בהרפית שרירים בלהקשיב לנשימה וזה נותן לך רוגע, וטוען אותך באנרגיה חדשה ובריאה.
    4) לזרוק את הרדיפה אחרי אני צריך ולהסתפק במה אני חייב. אני צריך מביא לרכישת דברים שלא משתמשים בהם, ואילו אני חייב זה דבר שחשבתי ניסיתי ואשתמש בו רבות עד שלא אוכל יותר להשתמש בו.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה זהר על התגובה ועל הרעיונות הנוספים שאתה מציע כדי להיות יתר מאושרים. אלו דברים מיותרים שנמצאים בתוכנו וכן, מסכימה שהם מעכבים את ההרגשה הטובה.
      המולטי-טאסקינג כבר הוכח כלא ממש יעיל, עדיף בעיני לצמצם את המשימות ולעשות כל משימה במלוא תשומת הלב ואז ההקשבה תהיה עמוקה ומלאה.
      הרעיונות שלך "לזרוק את" מתאימים לימים אלו של ערב יום כיפור, לעשות "תשליך" ולזרוק את כל המיותר שכבר לא מקדם אותי.

  2. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היי אילנה, פוסט מהמם כנה ומעורר מחשבה!!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה, שמחה לשמוע!

  3. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היי אילנה, פוסט כנה, מרגש ומעורר מחשבה כמו כל הפוסטים שלך.. אהבתי מאד לקרוא!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה, שמחה שאהבת ושהנקודות שהעלתי עוררו בך מחשבה.