נשים מטיילות לבד – "אחת ההחלטות הכי טובות וחכמות שעשיתי בחיים"

את טל ברייט פגשתי פנים אל פנים בכנס תיירות שהתקיים בת"א בחורף האחרון, בשיחה החטופה שניהלנו היא המליצה לי להצטרף לקהילת הנוודים הדיגיטלים בפייסבוק (Digital Nomad) ושם למדתי לעומק על מושג הנוודות וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי היומיום.

The digital nomad lifestyle gives you freedom and flexibility you can’t find anywhere else. What’s it like to travel the world while working from anywhere? What’s it really like to be a digital nomad

היא שואלת וגם עונה. מתוך הבלוג של טל Bright Nomad

טל ביקרה ב-40 מדינות ומחצית מחודשי השנה היא חייה בדרכים ובמחצית השנייה של השנה חייה בת"א. מספרים מעוררי קנאה, אני מודה. כמי שעוקבת אחרי סיפורי המסע שעולים לבלוג, וגם קוראת את שלל העיצות השימושיות שטל חולקת עם קוראיה באספקטים שונים של טיולים ונוודות, התבקש שאפנה אליה ואבקש שתענה על השאלות שאני מציגה בפני נשים שמטיילות לבד.

טל כותבת בבלוג על נושא הנוודות מתוך ניסיון של מי שחייה בדרכים ועובדת תוך כדי מעבר ממקום למקום. מי שנושא זה מסקרן אותו מוזמן לקרוא את המדריך "כיצד להיות נווד דיגיטלי", ולטובת מי שלא קורא באנגלית, אפשר לעקוב אחרי הפרופיל של טל באינסטגרם, שם נתקלתי לראשונה בהאש-טאג "SoloFemaleTravel" שייקח אתכם ללמעלה ממאה אלף פוסטים של נשים שמתייגות כך את עצמן כשמעלות תמונות מרחבי העולם.

וכעת, לתשובות של טל

צילום: טל ברייט

אני טל, בלוגרית טיולים שחיה חצי שנה בארץ וחצי שנה בחו"ל. את החורף אני מעבירה בתל אביב ואת הקיץ מבלה בחו"ל במקומות פחות חמים.
אני עושה את זה כבר עשר שנים וזאת אחת ההחלטות הכי טובות וחכמות שעשיתי בחיים.
אני מטיילת עכשיו באירופה, אבל הייתי גם באוסטרליה, ארצות הברית, קנדה ויפן.
כבר הרבה שנים אני עובדת מהלפטופ, מה שמאפשר לי לעבוד מכל מקום. הפכתי לנוודת דיגיטלית עוד לפני שידעתי שהמושג הזה קיים.
את בלוג הטיולים שלי פתחתי רק לפני שנתיים, אחרי הרבה טיולים. אני זאת שתמיד חברות שואלות אותה איך למצוא טיסות או איך לארוז או מה לעשות בלונדון, והבנתי שאני יכולה פשוט לפתוח אתר ולכתוב מדריכים שעונים על כל השאלות האלה.

אמנות רחוב בלונדון, צילום: טל ברייט

למה לבד?
יש לזה הרבה יתרונות שקשורים לנוחות. בטיול סולו יש פחות מגבלות, אין צורך לעשות יותר מדי תיאומים או להתפשר על הטעם שלי. יש לי הרבה חופש וגמישות וזה מאוד נוח.
מצד שני, אני לא באמת מטיילת לבד, כי אני תמיד פוגשת אנשים בכל מקום.
פעם הייתי גולשת ספות, כך שכמעט תמיד גרתי עם מקומיים והייתי מבלה איתם. היום אני יותר מחפשת מפגשים עם אנשים לפי תחומי העניין שלי, למשל מוזיקאים או בלוגריות. זה עונה על הצורך בחברה, אבל בלי מחוייבות או מסגרת מגבילה.

לו יכולת לצאת מחדש לדרך, היית בוחרת שוב בלבד?
בטח. חוץ מיתרונות הנוחות שכבר ציינתי, בטיול לבד יש הזדמנות נדירה להתנתק מציפיות חברתיות מיותרות וזאת הדרך להבין מה את באמת רוצה בכל שלב בחיים.
לוקח קצת זמן עד שמגיעות התובנות האלה במהלך כל טיול, אבל אין לי ספק שהן מגיעות בזכות המרחק מהחיים ה"נורמלים" ומשגרה מעיקה או בנאליות משעממת.
ההזדמנות להיות מחוץ למשחק ולהסתכל על דברים מהצד יכולה לפתוח את הראש לדרכי חשיבה חדשות ויצירתיות. היא נותנת חופש לחלום.
טיולים נותנים לי הרגשה שהכל אפשרי. הכל. כל פרויקט שבא לי להרים, כל סגנון חיים שבא לי לנסות, כל דבר חדש שבא לי ללמוד. זאת הרגשה ממכרת.
בכל טיול שלי אני מצפה בסקרנות לתובנות החדשות שהולכות להפתיע אותי.

מה בעיקר למדת על עצמך תוך כדי טיול לבד?
למדתי שאני פורחת כשאני מטיילת, שהנדודים – עצם המעבר ממקום למקום – עושים אותי מאושרת, שטוב לי עם אנשים חייכנים ונחמדים ולא לחוצים (ואפשר למצוא הרבה כאלה בארצות פחות מלחיצות משלנו…)

תארי מצב שלא הצלחת להתמודד איתו, שנאלצת לאלתר, לחשוב אחרת, אולי להיעזר באנשים אחרים
באחד הטיולים הארוכים הראשונים שלי החלטתי להיות ספונטנית וכך יצא שהגעתי לציריך ברכבת מאיטליה ב-10 בלילה. זה לא כזה יוצא דופן, רק שלא הזמנתי לי מראש מקום לישון וטיילתי בזמנו בלי סמארטפון ובלי לפטופ.
חשבתי שאני אמצא מקום ליד תחנת הרכבת, אבל מצאתי שם רק מלונות 4 ו-5 כוכבים… הסתובבתי עם התרמיל בחושך ברחובות הריקים מאדם של העיר המאוד יקרה הזאת, ולא היה לי מושג איפה אני הולכת לישון הלילה, אבל איכשהו הייתי אופטימית.
אחרי הרבה שוטטות חסרת תועלת ראיתי שתי בחורות הולכות לקראתי. שאלתי אותן איפה יש הוסטל באיזור והן אמרו שיש אחד מחוץ למרכז העיר ושצריך להגיע אליו בחשמלית.
הן היו סופר נחמדות ולקחו אותי לתחנה, נתנו לי כסף קטן לשלם על הכרטיס במכונה (כי היו לי רק שטרות) ואפילו הציעו לי בירה

תארי רגע של שיא, שהרגשת שאת נוגעת ברומו של עולם
היו כמה כאלה והם קשורים למוזיקה. אני מנגנת כלי הקשה ואוהבת למצוא מוזיקאים לנגן איתם בטיולים.
כשהייתי ביפן שלחתי הודעה להרכב יפני ששמעתי ביוטיוב ואהבתי, לשאול אותם אם יש להם הופעות בקרוב.
למחרת הם הזמינו אותי לטייל ולנגן איתם.
הם הכירו לי את כל החבר'ה שלהם, חבורה של מוזיקאים ורקדנים, עשינו כמה ג'אמים ביחד, נסענו יחד לפסטיבל בטבע בסופ"ש, התארחתי בשני בתים יפניים מסורתיים וצברתי המון חוויות בזכות ההודעה האחת הזאת ששלחתי… זה לגמרי שידרג את הטיול שלי ביפן.
עוד רגע שמאוד אהבתי היה בלונדון, כשבאתי לשמוע הופעה של להקה לונדונית והמתופף שלהם בדיוק היה בחו"ל.
כמה דקות לפני תחילת ההופעה הם הציעו לי לעלות לבמה לנגן איתם כמה שירים וקפצתי על הבמה וההזדמנות בשמחה. זאת היתה חוויה מעולה ואחר כך הופעתי איתם בעוד כמה מקומות.

תארי סיטואציות בהן הרגשת שאת מאויימת ופגיעה בגלל שאת לבד
יש כמובן את האיום הכללי שכל אישה חווה בכל מקום, אבל זה לא ייחודי לטיולים.
אני פוחדת לקחת טרמפים לבד וזה מאוד חבל לי, כי עולם שלם של חוויות חסום בפניי בגלל הפחד הזה. אולי אני אתגבר עליו מתישהו…
מעבר לזה, בדרך כלל אני עושה טיולים אורבניים ולא נוסעת למקומות מסוכנים במיוחד. אמא שלי מאוד מרוצה מזה, אגב

מהו הרווח הגדול ביותר בזכות הלבד?
בטיול לבד יש סיכוי יותר טוב להכיר אנשים, כי כשמטיילים בזוג או עם חברים הצורך לחפש אנשים חדשים פוחת.
מבחינתי זה רווח עצום: לראות איך אנשים חיים, לקבל השראה מסגנונות חיים וסיפורי חיים של אנשים אחרים… אותי זה מרתק. אני שואלת הרבה שאלות ולומדת המון.
אמרתי קודם שהטיולים נותנים לי הרגשה שהכל אפשרי. זה נובע בין היתר מההשראה שאת מקבלת משיחות עם אנשים שהיו להם מסלולי חיים שונים לגמרי ממה שאת מכירה.

איך זה מרגיש לא לדבר ימים שלמים עם אף אחד? או לדבר ולא להיות מובנת?
די נדיר שאני נמצאת יום שלם לבד, כי אני תמיד מחפשת מפגשים ויוזמת אותם. אני גם שומרת על קשר עם המשפחה והחברות בארץ כל יום.
מצד שני, לא להיות מובנת, זה באמת אחד הדברים המעיקים. אני מנסה ללמוד כמה מילים בכל שפה כדי להסתדר, אבל זה לא ממש מספיק בשביל לנהל יותר משיחה בסיסית. תמיד יש לי תחושת רווחה כשאני פוגשת דוברי אנגלית ויכולה לחזור להתבטא בחופשיות כמו שאני רוצה.

איזו עיצה טובה או מסר יש לך לומר לאישה שמטיילת לבד?
תהני מהחופש והעצמאות שלך ונצלי את הטיול להתפתחות אישית.
טיול לבד מלמד אותך שאת יכולה להתמודד עם אתגרים בעצמך, ואת לוקחת איתך את ההרגשה הזאת לכל מקום אחר כך. יש לזה ערך עצום. זה מייצר אופטימיות. מה שחשבת שהוא אזור הנוחות שלך פתאום מתרחב.
למי שזה מפחיד אותה, אני מציעה לנסות את זה לתקופה קצרה ולראות מה יקרה.

פארק בריגה, צילום: טל ברייט

ראיונות נוספים של "נשים מטיילות לבד":

Comments

16 תגובות על “נשים מטיילות לבד – "אחת ההחלטות הכי טובות וחכמות שעשיתי בחיים"”

  1. תמונת פרופיל של זיוה רענן
    זיוה רענן

    זה נשמע קלישאה אבל טל ממש מעוררת השראה. ראיון מאוד מעניין. תודה רבה לשתיכן, אילנה וטל.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה זיוה. זו בדיוק המטרה של סדרת הראיונות הללו, דרך הסיפור האישי לתת השראה. וכן, מסכימה איתך, לטל יש סיפור מאוד לא שיגרתי. עוקבת אחרי מסעותיה וכולי קנאה וההערכה רבה.

  2. תמונת פרופיל של רחלי
    רחלי

    ראיון מרתק ומעורר מחשבה על זה שטיול הוא בעצם מסע. וכל מסע מתחיל בצעד הראשון. מקווה יום אחד לצעוד בכיוון הזה.
    אוהבת את הבלוג האינסטגרמי של טל, מאד אמיתי ולא יומרני.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      צודקת רחלי, כל מסע ארוך ככל שיהיה אכן מתחיל בצעד קטן. מאחלת לך שיום אחד זה יקרה.

  3. תמונת פרופיל של עטרה
    עטרה

    אכן שתיכן מעוררות השראה ומחזקות את התחושות שעולות..ואת הלגיטמציה שלהן..
    תודה
    עטרה

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה עטרה, על התגובה ועל הפירגון.

  4. תמונת פרופיל של תמרית
    תמרית

    כרגיל נהניתי לקרוא. להיות נווד דיגיטלי זה החלום… נהניתי לקרוא את הפוסט המעניין. מאחלת לעצמי לטייל לבד בעתיד. ולכן להמשיך לטייל בארץ.ובעולם

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה תמר.מאחלת לך שיום אחד זה יקרה ותסעי לטייל לבד. את יודע עד כמה אני בעד ואם תרצי עוד חיזוקים חיוביים בכיוון, פני אלי…

  5. תמונת פרופיל של ניני אטלס
    ניני אטלס

    יופי של פינה פתחת פה. ראיון מרתק. שאלות מעולות ותשובות מקסימות

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ניני שקראת והגבת. מקווה שהפינה תלך ותגדל. יש סביבנו כ"כ הרבה נשים שעשו זאת וכל אחת מביאה את הקול הייחודי לה

  6. תמונת פרופיל של ציפי
    ציפי

    זה מעורר השראה, ואילו חיים שמתאימים לה. אני כמעט ולא טיילתי לבד, ומידי פעם מתחשק לי לעשות את זה, בעיקר כשאני רואה שרבות עושות את זה וזה אפשרי. לחיות ככה לא הייתי רוצה, אני יותר חיית בית, אבל זה מאד מעניין אותי לקרוא על זה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ציפי. חשוב שכל אחת תדע מה המינון שהכי מתאים לה על הציר של בין בייתיות לנוודות. רובנו הגדול אוהבות להיות בבית ולצאת לטיולים בחברותא, לכן הפינה הזו מביאה קולות קצת אחרים, שמרחיבים את המנעד.

  7. תמונת פרופיל של כרמלה
    כרמלה

    אז ככה.
    אני קוראת את התגובות , הייתי ממש רוצה לנסות לצאת לטייל לבדי, אבל בקיצור , יש פחדים.
    למשל, איך מסתדרים עם לינות בלילה? בדרך כלל צריך להזמין מראש מקום ועוד כהנא וכהנה.
    אוסיף ואומר שאני פנסיונרית החיה בגפי, אוהבת לבנות מסלולי טיולים, עוסקת במוסיקה ואמנות הבמה. חושבת רבות על פתרון של טיול עצמאי ובעל זאת לא ניסיתי זאת עדיין. וזה לא קשור לגיל.
    כל הכבוד לנשים שעושות זאת

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      הי כרמלה. התשובה שלי היא מאוד פשוטה. להעיז. עד שלא מעיזים ויוצאים לבד לדרך לא יודעים איך זה נחווה ומרגיש. טיול לבד מוציא אותך מאיזור הנוחות שלך מצד אחד, מצד שני מעניק לך אינספור חוויות מיוחדות. שווה לנסות ואפשר להתחיל בטיול קצר ביעד קרוב.

  8. תמונת פרופיל של טלי
    טלי

    אילנה תודה על הסיפורים מעוררי ההשראה.
    לאחרונה פגשתי סוג של נוודת NIA. זאת שיטת ריקוד ותנועה שמתאימה לכל גיל ונשים רוקדות אותה בכל העולם. בכל מקום שהיא מגיעה היא רוקדת וככה מכירה גם אנשים בעולם.
    רעיון למי שחוששת לבד, דרך נושא שמעניין אותה, לכל תחום יש קהילות בעולם ואז את לא חייבת להיות לבד.
    רק עכשיו התחלתי לבשל את הרעיון, מקווה ליישם בקרוב (:

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה טלי על התגובה וגם על הרעיון. נכון, בכל תחום כמעט אפשר למצוא עוד אנשים וככה דרך המכנה המשותף הזה ליצור קשר. מאחלת לך שייצא תבשיל טעים ומזין לגוף ולנפש ושתצאי לדרך מרתקת ומהנה. שיהיה לך נסע הכי מרקיד לבבות שאפשר…