קיץ, עונת הטיולים או טיול בקלפים

בקייץ 2017, לפני היציאה לטרק לכבוד שנת היובל לחיי כתבתי יומן רשת, "יומן מסע – TMB", שפרסמתי בדף האישי שלי בפייסבוק ואח"כ כשפתחתי את הבלוג, העתקתי את הטקסטים הללו בתוספת תמונות לבלוג.
נעבור בהילוך מהיר לקייץ 2021, אני מקבלת תזכורות לטקסטים ותמונות שפורסמו לפני ותוך כדי מסעות ההליכה הארוכים באירופה. אלו היו החופשות הקייציות המהנות והמוצלחות ביותר – טרק ארוך ויפה באלפים האירופאים, תחילה במסגרת טיול מאורגן ואח"כ כטיול עצמאי עם מספר חברים.

קיץ 2014, אל הבוצ'ץ' והפגראש, רומניה, וכעבור חודש , עדיין אותו הקייץ, אל הרי הטטרה, סלובקיה
קיץ 2015, אל חבל טושתי, גיאורגיה
קיץ 2016, אל הדולומיטים, איטליה
קיץ 2017, אל סובב המונבלאן, צרפת, איטליה, שווייץ
קיץ 2018, אל האלטה ויה, הדולומיטים האיטלקים
קיץ 2019, אל צפון הודו, ראג'סטאן ומשם אל יפן
קיץ 2020, קורונה שנה א', בבית
קיץ 2021, קורונה שנה ב', כנ"ל

הפייסבוק מזכיר לי טקסטים ישנים שכתבתי באותו הקייץ – "להתקדם תוך כדי תנועה"

את יוצאת אל העולם הרחב לפגוש הרפתקאות. לא כל מי שיוצא את ביתו רואה מה שאת רואה, לרוב אנשים טרודים בעיניינם. זה קורה גם לי, שבין רשתית העין לעולם מפריד קרום דקיק שמורכב ממחשבות טורדניות, דאגות, מה היה, מה יהיה. אנחה קטנה כי שום דבר לא מושלם. רעש רקע שיוצר מסך, מעמעם את הצבעים. מדי פעם יש הבלחות של בהירות שקורעת את הקרום המאובק והעולם נגלה בהיר וחד בגוונים עמוקים, כל כך יפים.
זה קורה במיוחד בנסיעות אל מחוץ לגבולות הארץ. הטיסה בשמיים מחוללת בדרך פלא את הקסם הזה, הדימיון ממריא איתי, נושמת את החופש באוויר הממוחזר של המטוס – ומשהו מתנקה. הניקיון הזה פותח בי מקום שהיה סגור, קשה, ספוג כאבים, געגועים.
כמה שאני, הנוסעת לטיול, שונה מאני הנוסעת לעבודה למשל.
הגוונים, הצלילים, אוויר ההרים, השמיים, האור – כל אלו יתגלו לי מבעד לקרום שהתפוגג בגובה אלפי מיל באוויר.

אדם צריך שתהיה לו דרך להימלט מהחמסינים הלוהטים, מהשגרה המרדימה.
אדם צריך שיהיה לו מקום בעולם להשקיע בו מאמץ פיסי ועל כל טיפת זיעה לקבל גמול גדול מאוד שלא נמדד בכסף.
אדם צריך שתהיה לו ארץ רחוקה לנסוע אליה, הר גבוה לטפס עליו או לחוג סביבו.
אדם צריך לנשום, לתת למוח שלו להתפזר לזמן מה, לשחרר אחיזה, להפסיק לזמן מה להיצמד לשגרה.
אדם צריך לדבר עם הלב שלו, לשאול לאן הפעם.
אדם צריך לחדול להיות צופה מהצד, לקחת חלק בהתרחשויות, לצאת לצעוד בטבע.
אדם צריך לצאת את ביתו הנוח והמוכר אל השונה, האחר, הלא צפוי, לחוות חוויות מהם נוצרים הזכרונות שלא נשכחים.

המונבלאן, קייץ 2017

AV1, קייץ 2018

פרסמתי גם תמונות שלי לבושה בחולצת הטיולים הורודה והאהובה בפוזת תחנת ממסר ב-TMB, ב-AV1. זה מנח של הגוף עם משמעות אדירה, תנוחת גוף שמלווה תמיד בשמחה גדולה והתרגשות, כמו רוצה לומר, אני כאן, פתוחה וסמוכה שהיקום איתי במסע. הגוף שידר אז הרבה עוצמה, מצד אחד נכון לקלוט עם יד אחת את האנרגיה של היקום, שתעבור דרך הגוף ותצא חזרה ליקום דרך היד השנייה.

ומה קורה לאותה שמחה והתרגשות כשלא עוזבים את גבולות הארץ, כשלא ממריאים ולא נושמים אוויר מטוסים ממוחזר? כשאין לאן להימלט מהחמסינים הלוהטים, מהלחות הדביקה, מהשגרה המרדימה?

הקייץ הנוכחי שונה מהקייץ שעבר. השמיים נפתחו לתנועת המטוסים. אפשר לבחור מדינה ירוקה, לכרטס, להיבדק ולטוס לשם. חלק טס לחופשות בחו"ל, חלק לא ממהר לטוס ונשאר בארץ. איש-איש וסיבותיו.
נסיבות חיי כעת, דווקא כשיש לי שפע זמן פנוי, אין לי תקציב טיולים. סדרי העדיפויות השתנו.
ואיך בכל זאת אני מאפשרת למוח שלי להתפזר לזמן מה, לשחרר אחיזה, לחוות חוויות קצת אחרות, שונות מהשגרה המוכרת?
איך אני מיישמת את רשימת "אדם צריך" שרשמתי אז בקייץ 2017, כשאני נעה בתוך גבולות הארץ הלוהטת?
האם אפשר לחוש את אותה התלהבות והתרגשות קייצית גם בלי לחצות את הגבול ליעד קריר, נעים, אחר?

החלטתי לחקור לעומק את נושא ה-"טָיָּילוּת" דרך סדרת קלפים חדשה שיצרתי.
מצדו האחד של הקלף תמונת נוף פסטורלית, פריים ריבועי שפותח חלון הצצה למקום רחוק, כל כך יפה, שליו, אחר. משב רוח צונן, אוויר פסגות.
אלו תמונות נוף שצילמתי במהלך הטרק AV1 בדולומיטים, וגם מי שלא היה שם בעצמו, יוכל להתבונן בנוף ולהיזכר במקומות דומים בהם טייל, אי שם ברחבי העולם.
מצדו השני של הקלף מילה משורטטת באותיות חלולות אדומות על גבי מפה. זו המפה הפיסית של צפון איטליה, הדולומיטים. מפה עם סימוני כבישים ודרכים צדדיות, שבילי הליכה, פסגות הרים. מפה שחולקה לי כתיירת כשהיגעתי לראשונה לאיזור בקייץ 2016.

מצד אחד יצוג ויזואלי, חזותי של מקום רחוק

מצד שני ייצוג גרפי, סכימטי בשפת סימנים של מקום רחוק עם 26 מילים שלקוחות מהג'ארגון הטיילי
מילים כמו: טיול, מסע, חופשה, חופש, שביל, הליכה, פסגה, הרפתקה, חוויה, נתיב, דרך, נסיעה, סכנה, לא נודע, מרחק, מקום ועוד.

כל מילה מעלה אסוציאציה שקשורה לחוויית הטיול – כשיוצאים מהבית אל מקומות רחוקים, כשעוזבים את השגרה הידועה והמוכרת ויוצאים אל הדרכים, בין אם לחופשה חווייתית קצרה, מסע הליכה לטפס על פסגת הר גבוה, או מסע אל מקום מרוחק, אל הלא נודע.

הצעות לעבודה אישית עם הקלף הנבחר

הקלף הנבחר יכול לשמש כטריגר לכתיבה אינטואיטיבית או ליצירה – כשמתמסרים לזרם של האסוציאציות מטיולי עבר, מאפשרים לו לעלות ולתפוס מקום, כאן ועכשיו.

הקלף הנבחר מזמין להיזכר בחווייה שקשורה לאותה מילה/מקום וקרתה בעבר, בין אם בעבר הרחוק או הקרוב.

הקלף הנבחר יכול להזמין את הדימיון להתפרע על מה הייתם רוצים שיקרה: חופשה, טיול או מסע שאתם מזמנים לעצמכם, נסיעה ליעד חדש ולא מוכר, מקום חדש, מסקרן, מפתיע. הרפתקה רודפת הרפתקה.
איזו חווייה, איזו הרפתקה הייתם רוצים לחוות? איזו איכות הייתם מבקשים למצוא בה? אפשר לבדוק אולי האיכות הזו כבר נוכחת בחייכם.

לפוסט הנוכחי מצורפות תמונות 26 הקלפים מהערכה החדשה שיצרתי – "טיול בקלפים"
מוזמנים לבחור את הקלף המועדף עליכם, להתבונן כשאתם מהרהרים בשאלות ובהנחיות שציינתי כעת.
השימוש בקלפים יכול לקחת אתכם למסע בדימיון, גם בלי שתצאו את גבולות החדר.

אשמח מאוד לשמוע מכם בתגובות אם התחברתם לאחד הקלפים, אם המקום מצולם או המילה הדהדו לכם משהו מוכר, עוררו זיכרון, הביאו לתובנה חדשה.