יומן אמנות: סופרת 49 ימי עומר ביומן הויזואלי

פעם מישהו זרק ערימה גדולה של דפי A4 בצבע ורוד. מישהו מצא את הערימה ונתן למישהו שמכיר אותי.
"אולי את רוצה דפים ורודים?"
בוודאי. תמיד שמחה להעשיר את אוסף הניירות שלי.
מאז שהדפים הורודים הגיעו אלי גובה הערימה כבר פחת בחצי, עשיתי בהם כ"כ הרבה שימושים, כדפי טיוטות, כדפים להדפסה וגם כדפים ליצירה.
דפים פשוטים, דקים, ורודים.
ובפעם הזו הם שימשו כמצע ליומן ויזואלי חדש שהתחלתי להכין ביום ה-30 לספירת העומר.

ביום הראשון של פסח נועה ברקת הזמינה לאתגר יצירתי בשם "ספירת העומר עם היומן הויזואלי".
הצטרפתי מייד, רק שלקח לי למעלה ממחצית ימי העומר עד שנכנסתי לעומק האתגר ובמרתון אינטנסיבי השלמתי את העבודה של ארבעה וחצי שבועות מתוך השבעה וסיימתי כמה ימים לפני תום השבוע השביעי, כלומר ערב חג שבועות.

לכל שבוע מוקדשת "ספירה" בה יוצרים כפולת עמודים ביומן. הכפולה מורכבת מטקסטים ודימויים ויוזואלים. ההנחייה נבנית בצורה הדרגתית ומדגימה שימוש בטכניקות שונות על מנת למלא את הדף הריק בתכנים שמתכתבים עם ה"ספירה" של אותו שבוע.
הסירטונים של נועה קצרים וממוקדים. חמש דקות של הסבר והנחיות.
לא תמיד אני עושה מה שהיא אומרת. לא כל מה שהיא מדגימה אפשרי לדפים הורודים והדקים שלי, שלא יכולים לספוג צבע.
ההחלטה שהתקבלה – להשתמש רק בחומרים יבשים, כלומר עטים צבעוניים, טושים והדבקות דימויים.
אני בדיעה שלא צריך להגזים בחומרים, לפעמים דווקא מתוך הצימצום נולד עושר ויזואלי.

בהמשך אני "בונה" לדפים הורודים "בית". כלומר לוקחת "בלוק ציור" פשוט, כזה שקונים במקס סטור בחמישה שקלים.
שבעה דפים, בכל דף משרטטת באמצעות שבולנה בעיפרון את שם ה"ספירה". צד אחד משמש כשער בו מופיע שם הספירה לצד מעגל/מנדלה או כחלק מקולאג' והצד השני משמש כמצע לדף הורוד עליו עבדתי באותו שבוע.

לא חושבת שאי פעם נתתי את הדעת על משמעות הספירה בין פסח לשבועות. תודות לאתגר אני מפנה את תשומת הלב למילים כמו חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מחפשת חיבור בינם לבין החיים שלי, הזכרונות, הרגשות, המחשבות.

בפוסט לפניכם אביא תמונות מתהליך העבודה וגם תמונות של הדפים הגמורים.
ואם בשנה הבאה נועה שוב תחזור על אותו אתגר מרתק של ספירת העומר ביומן הויזואלי – ממליצה בחום להצטרף.

בתמונה: דימוי של "כלה" שגזרתי מתוך גלוייה של שגאל שקיבלתי מתנה.
מי שמכיר אותי יודע, אני אוהבת גלויות וספרים ישנים. תמיד מוצאת בהם אוצרות.

בתמונה: דמות הכלה משובצת בעמוד חיצוני שהתווסף לסוף היומן, לשבוע המלכות שעסק בשירה ומייד הזכיר לי שורה משיר של שולי רנד "בן מלך"

התבנית והצורה החיצונית של היומן עוזרת לי לשמור על אחידות סגנונית וצימצום בבחירת חומרים. ההדגמות של נועה שופעות בצבעי מים ודימויים מודבקים, אבל אני לא יכולה "להעתיק" ולעשות כמוה. גודל הדף והעובי שלו מאלצים אותי לצלמצם את כמות הדימויים. הצימצום מהווה אתגר עבורי ואני נותנת מקום גדול יותר לתרגילי הכתיבה, למילה הכתובה. וגם לצבע.

הספירה כולה נתפסת בעיני כהשפעה של אור גדול. מוטיב האור חוזר אצלי בהרבה מאוד קולאג'ים, לכן זה לא מפתיע כשהוספתי בכריכה הפנימית דימוי של מנורה.
העבודה על כל אחת מהספירות נעשתה בהשראת ההנחיות. לא תמיד נשמעתי להן כלשונן, לפעמים לקחתי תרגיל אחד, משפט אחד, המלצה אחת ומשם דבר הוביל לדבר עד לתוצאה הסופית.

זו פעם ראשונה שאני מתנסה בסגנון עבודה כזה. עד כה הייתי יוצרת את היומנים שלי בזה אחר זה לפני נושא, או לפי מה שבא לי, כשההנחיות מגיעות מהראש הקודח שלי. כשאני בוחרת באילו חומרים וטכניקות להשתמש, לפי מה שיש לי או מה שמסקרן אותי.
כאן ניתנה לי ההזדמנות להתמסר לתבנית שיצרה מישהי אחרת, לתת לה להוביל, להגיד מה לעשות, על איזה נושא לכתוב, מה לשים על הדף. ואני בוחת אם בא לי להקשיב ולמלא את ההוראות כלשונן, או לסטות מהקווים המנחים ולעשות רק חלק קטן ואת היתר להשלים מהדימיון.

זה החופש הנהדר שהיומן מאפשר, לבחון את מערכת היחסים שלי עם המושג "הנחייה", עד כמה אני נשמעת להנחיות מבחוץ או שאני אוהבת להמציא בעצמי הנחיות.
אני בעד שילוב, גם וגם. גם מהראש שלי וגם מהראש של אחרים ואז נוצר עירבוב שהוא כמובן ייחודי רק לי.
העבודה עם הספירות איפשרה לי להכיר חלקים בתוכי ולבטא אותם בצורה ויזואלית כמו נחש צבעוני מתפתל שמייצג את "קו החיים" בשבוע הנצח או עץ עם שורשים, גזע וצמרת בשבוע היסוד.

אם פעם הייתי מסבירה מה אני רואה בציור הסופי ואיך היגעתי למה שמונח על הדף, היום אני מעדיפה לשתוק ולתת לתמונות לדבר. כל אחד רואה מה שרואה, מבין מה שמבין. וגם אני, היום אני רואה ומבנה סיפור אחד, בעוד זמן מה אראה ואבין סיפור אחר.

תמה העבודה ביומן, שמחה להציג אותו לפי סדר הספירות.

תחילה כמה תמונות מתהליך היצירה

ה"בית" לדפים הורודים שהוכן מבלוק ציור פשוט

וכעת לדפי היומן הגמור לפי הסדר

הערה: הקטעים הטקסטואלים המשולבים דפי היומן לא מיועדים לקריאה, הם משולבים כחומר גלם, כ"דבר" שעשיתי, כנייר ששירטטתי עליו מילים בכתיבת רצף אינטואיטיבית.
לפעמים הטקסט גלוי, לפעמים מוסתר או מושמט, אבל האנרגייה של אותן מילים נשמרת ונוכחת גם אם לא קוראים אותן שוב.

אפשר גם לצפות בסרטון וידיאו בו אני מדפדפת ביומן

לסיום
תודה לנועה על ההנחיות המפתיעות, על ההתמדה בפרסום הסרטונים מדי יום, 49 ימים, שבעה שבועות.
את נועה היכרתי תחילה בעולם הוירטואלי, כשהיא עוקבת אחרי הבלוג שלי ואני אחרי הבלוג שלה
באחד הימים במסע הנדודים שלי, כשהמשאית "הביתה" חנתה לעצירה קצרה ביער עופר נפגשנו לקפה ושיחה קצרה על נדודים וריפוי הלב.
בפעם הבאה שניפגש נוציא יומנים ונעבוד יחד…