יומן אמנות: ברוכים הבאים אל מאחורי הקלעים של עולם הדימויים, הצבעים, המילים שלי  

פעם, מזמן-מזמן, בחיים אחרים, טסנו לאוסטרליה. כיוון שהתניידנו עם מכונית, קנינו אטלס דרכים שיקל על ההתמצאות בכבישים.
כן, היו זמנים בהם נהגים נעזרו במפות מנייר, לפני שהקריינית של ווייז הפכה לדבר מובן מאליו בכל מכונית, אחרת איך נדע מתי לפנות ימינה/שמאלה.
כששבנו ארצה מאוסטרליה אותו אטלס כבישים חזר במזוודה, כי חבל לזרוק, גם אם ידעתי עמוק בפנים, שכנראה לא אחזור שוב לאותה יבשת רחוקה.
שנים רבות האטלס עמד על מדף בארון הספרים, עד שהתחלתי ליצור בספרים סגורים ואז זיהיתי את הפוטנציאל הטמון בו כפורמט ליצירה.
עטפתי את האטלס במפת סימון שבילים מנויילנת, ציירתי בכמה עמודים ו… מסיבה כלשהי שאני כבר לא זוכרת, הפסקתי.

האטלס שוב עמד כמה שנים על המדף בכוננית האמנות, עד ששבתי הביתה ממסע הנדודים ושלפתי אותו מהמדף, פירקתי את הדפים והרכבתי "חוברת עבודה".
בכוונה לא כרכתי ערימה גדולה של דפים, כדי שהעבודה תהיה יחסית מהירה. שילבתי דפים לבנים, את הכריכה החומה של בלוק ציור גדול ובין לבין כמה מדפי האטלס המקוריים, מפות מארץ רחוקה, ממקומות שמעולם לא הייתי וכנראה שגם לעולם לא אגיע.

בפרק זמן של כשלושה שבועות יצרתי (כמעט) מדי יום ב"חוברת", פעם בדף הזה ופעם בדף ההוא, בכוונה לא לפי הסדר, מדי פעם מוסיפה דפים שלא נכללו בחוברת המקורית.
בהדרגה הדפים הריקים קיבלו צורה חדשה והפכו למה שאתם רואים בסירטון.

מאז שהבלוג קיים, אני נוהגת להקדיש פוסטים גם ליומנים שלי, הופכת את החלל הוירטואלי לסוג של גלריה בה אני יכולה לפרוש את תמונות הכפולות ולספר עליהן מעט.
היומן שאני מציגה הפעם הוא ללא נושא, תערובת של חומרים, צבעים, טקסטים, מעגלים. אסופת חומרים – או Mixed Media כפי שהיומנאים מכנים זאת – שנכנסה לתוך הספר הסגור, וכדי שלא נשכח שאנחנו עדיין בימי הקורונה המטורללים, צבעתי שתי מסיכות חד פעמיות והוספתי גם אותן. המסיכה, לא רק כפיסת בד שמגן על אברי הנשימה שחלילה לא אדבק/אדביק, אלא גם כמצע שאפשר למרוח עליו באצבעות שכבות של צבע.

סוגי הצבעים בהם השתמשתי ביומן זה מגוונים: עפרונות צבעוניים, צבעי פנדה, טושים, צבעי אקריליק, צבע מאכל. ובנוסף לכל אלו גם קטעי דימויים שנגזרו ממקורות שונים ומוסיפים כתמי צבע. הטכניקות גם הן מגוונות, רוב הדפים עשויים בשיטת הקולאג' שמחברת בין דימויים שלא קשורים זה לזה למשהו חדש, פה ושם כמה ציורים, רישומים, מנדלות נקודות, שירים מודפסים ומשפטים רשומים בכתב יד.
היומן מערבב בין חומרים ישנים כמו אותם 35 רישומים מהירים שעשיתי בקייץ כחלק מתרגיל והכנסתי לתוך שמרדף בסוף היומן, תרגיל של תקופות בחיים במעגלים שנכנס גם הוא ליומן לצד דברים חדשים שנוצרו, צויירו והודבקו בימים האחרונים. דימויים שליקטתי לפני שנים רבות, כמו השמש שמופיעה בדף הפותח ודימויים טריים, כמו בור המים מהנגב שהזכיר לי את השיר על האוטוביוגרפיה בחמישה בתים, ושבאופן מקרי או לא היה גם נושא שיעור בזום ימים אחדים אחרי שהודבק.
ביומן התנסיתי לראשונה בתרגול של קולאג' טקסטואלי – מכלול שלם שנוצר רק ממילים גזורות. בפוסט הזה אני מסבירה לעומק כיצד יצרתי את הקולאג'ים, לצד הנחייה כיצד אתם יכולים ליצור קולאג' כזה משלכם.

העירבוב בין הזמנים, החומרים והטכניקות הוליד את היומן הזה שהוא מיקס מפה ומשם. מעין תמונה תודעתית של מה שמעסיק אותי בזמן האחרון.
לא סתם גזרתי אתמול בלילה את האותיות המרכיבות את שמי, א – י – ל – נ – ה, הדבקתי אותן הפוכות והוספתי מעין תכים של תפירה בשוליים.
רוצה לומר, ברוכים הבאים אל מאחורי הקלעים של עולם הדימויים, הצבעים, המילים שלי.

מוזמנים לדפדף בין דפי היומן, דרך התמונות שצילמתי.
אשמח מאוד לשמוע מכם מה גיליתם ואם מצא חן בעיניכם.

כריכת היומן, עטוף במפת סימון שבילים של הר הנגב הגבוה:

דפי היומן: