לצלם יחד/לחוד בדאונטאון חיפה

כשנודע לי על פסטיבל הקירות בחיפה בתחילת אוקטובר היה לי ברור שאגיע לשם, גם אם נבצר ממני להיות נוכחת בזמן הפסטיבל עצמו ולצפות באמנים מציירים אונליין. אח"כ קראתי שהיה צפוף, שלא ראו את האמנים בפעולה, שסיורי האמנות המאורגנים היו מלאים עד אפס מקום. אם ככה לא הפסדתי דבר, בלאו הכי לא אוהבת מקומות צפופים.

בשישי האחרון נפגשתי עם גילי ונסענו יחד לעיר התחתית, טיול קצר להתאווררות כשהמטרה העיקרית למסגר במצלמה את הקירות המצויירים לקבצים דיגיטלים. יומיים קודם השתתפתי בהרצאה בנושא פוטותרפיה וחשבתי כמה מאתגר לצלם ציורי גרפיטי בדרך שאינה מתעדת את הקיר כפי שהוא, אלא בדרך שתעורר אצל הצופה תחושה כלשהי, מחשבה, סקרנות.

כשאני מציגה בבלוג שלי תמונות של ציורי גרפיטי שצילמתי במקומות שונים מרגישה לא נוח לחתום בשמי על התמונה, כיוון שהצילום מציג ציור של מישהו אחר. זהו אינו הציור שלי, אני רק הייתי שם ולחצתי על הדק המצלמה. לכן משמיטה את שמי מן הצילום. הפעם רציתי ליצור צילום שהוא שלי באמצעות הציור שעל הקיר.

זה האתגר שלקחתי על עצמי. מי שמכיר את סיגנון הצילום שלי יכול להצביע על כמה מאפיינים שחוזרים על עצמם, והבולטים שבהם הם השימוש בצבעים עזים, הטקטיליות, צילום של טקסטורות שממש אפשר לחוש בהן, חיתוכים, תקריבים. וגם נושאים שחוזרים על עצמם כמו משיכה בלתי מוסברת לגלובוסים, מעגלים, מילים, שלטי סכנות, השתקפויות, פנסי רחוב, נטייה לנקות את הפריים מאנשים ועוד.

כששתי בלוגריות מטיילות יחד, מתבקש שכל אחת תכתוב אח"כ פוסט על החוויה. סיכמנו קווים מנחים: טקסט אסוציאטיבי ומתומצת, לא כזה שמספר סיפור,  ומתוך שלל התמונות שכל אחת שאספה מקירות העיר לבחור בעשרים תמונות. לכל צילום להצמיד תיאור/תחושה/אסוציאציה שעולה באופן ספונטני.

בחרתי בעשרים התמונות שלי, בלי לדעת מה גילי צילמה ובמה היא בחרה. וכנ"ל היא לגבי. את עשרים הפריימים (החתומים) שלי תראו בהמשך ואת העשרים של גילי בפוסט "פוסט טראומה-פוטו תרפיה" בבלוג "לטייל עם גילי".
אותו המקום, אותו הזמן, אותו האור ושתי נקודות מבט שונות? דומות? תחליטו אתם.

כשהגשם יורד העלים מצהיבים
הרחובות חוגגים דליחות מחודשת
אני יודעת שיש בזה טעם
למרות המחשבה שאין בזה דבר.

כשהבוקר מאפיר צמרות עצים
בחוץ אור, מחוץ בין שני בתים
יש מקלט מכל הזמנים אתה אומר
ואם אתה אומר אתה וודאי יודע.

לא אני לא בוכה
זה רק חלון זכוכית עליו טיפות עומדות
לא אני לא נבהלת
זו רק שעה לא כל כך נוחה.

עננים תלויים על וו והמרחק הוא רב

ורד קלפטר

מתוך רשימת 12 הקירות הספקנו לראות את רובם הגדול, חלקם מוכרים לי מביקורים קודמים בחיפה. מתוך שלל המראות קפץ לו לעין הביטוי "Wish List"  שהוא למעשה שמה של חנות למיני קישקושים מעוצבים בביניין שאת החזית שלו עיטר ציור קיר חדש ומרשים .

Walls Festival Haifa 2018 – My Wish List

Wish_List_item#1 – לחיות בהרמוניה עם מה שיש

Wish_List_item#2 – להיות בדרך, לנוע קדימה, צעד אחר צעד, לזוז ממקום למקום

Wish_List_item#3 – להשתמש באינטואיציה, בפרספקטיבה שכבר יש לי

Wish_List_item#4 – להיות יצירתית, חדשנית, נועזת, אמיצה, מדוייקת

Wish_List_item#5 – לעלוץ מהתרגשות לקראת הרפתקאות חדשות, להתמסר להן

Wish_List_item#6 –  לדעת לענות על השאלות מאין אני באה ולאן מועדות פני

Wish_List_item#7 – לראות את היש, היפה והטוב בכל מצב

Wish_List_item#8 – לנקות את חיי מן המיותר, מכל מה שלא נחוץ לי

Wish_List_item#9 – לאפשר לעצמי לעשות כל מה שאני רוצה, כל מה שיאפשר לי לפרוח

Wish_List_item#10 – להכיל כמות גדולה יותר של אנרגיה, להזין את עצמי מבפנים

Wish_List_item#11 – להתמסר לתחושה של נוכחות וככה להתנהל בחיים

Wish_List_item#12 – לשמר את ההרגשה הטובה שלי לאורך זמן

Wish_List_item#13 – להיכנס פנימה לתוך עצמי, לפגוש באמת העמוקה שלי

Wish_List_item#14 – להבין מה מניע אותי, לאן אני שואפת להגיע

Wish_List_item#15 – למקד את ההסתכלות שלי בעולם שסובב אותי

Wish_List_item#16 – להיות רגועה יותר גם אל מול חוסר וודאות

Wish_List_item#17 – להרגיש צעירה ברוחי, לדעת שלניסיון שלי יש משמעות

Wish_List_item#18 – להמשיך לגדול מבפנים, להרחיב את ההבנה והיישום שלה ביומיום

Wish_List_item#19 – להרחיב את הלב עוד קצת ועוד קצת, לנשום עמוק גם במצבים של דחק

Wish_List_item#20 – להשלים את תיקון המידות שלי, אם אפשר בגלגול הזה

עד כאן רשימת המשאלות שלי.

אילנה בר, צילום: גילי מצא
אילנה בר, צילמה: גילי מצא

ואם אתם סקרנית לראות את התמונות שבחרה גילי מצא עם עולם האסוציאציות שלה מוזמנים לפוסט שלה – פוסט טראומה-פוטו תרפיה


גילי מצא, צילמה: אילנה בר

פוסטים נוספים שעוסקים בגרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובחו"ל:

Comments

16 תגובות על “לצלם יחד/לחוד בדאונטאון חיפה”

  1. תמונת פרופיל של ניני אטלס

    יופי של צבעוניות ויופי של תמונות. רואים שנהנת, תיכף קופצת לפוסט של חברתך 🙂

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ניני 🙂 כן, היה יום מאוד מוצלח ומהנה

  2. תמונת פרופיל של גילי

    איזה יופי אילנה! הקלוז אפים שלך מלאי צבעוניות משמחת. המילים שלך-הם משפטי חיזוק עצמי קולעים שמתחברת אליהם. האם שמת לב ששלוש תמונות מתוך ה-20 שבחרנו-כל אחת עם עצמה הן זהות? והמשפט הזה- "להבין מה מניע אותי, לאן אני שואפת להגיע" זהה למה שאני כתבתי בצמוד לתמונת שורשים וספסל-לאן אני הולכת, מה הכיוון….אני חושבת שיצא לנו שיתוף פעולה מרתק, באופן טבעי, בלי מנחה וכיתה, רק האינטואיציות שלנו. יאסו

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      רוב תודות גילי! זה אכן היה תרגיל מלמד ומעניין לראות את הבחירה בתמונות שלך ושלי. ובעיקר התמונה הזו של רשימת המשאלות שכיכבה אצל שתינו. אהבתי שאת הבאת גם תמונות שצולמו מחוץ לקירות, אצלי אפשר לחשוב שהלכתי עם הראש בקיר כל היום… צודקת, האינטואיציה מילאה תפקיד ראשי אצל שתינו ולקחה אותנו למקומות יפים. תודה על שיתוף הפעולה 🙂

  3. תמונת פרופיל של Tova

    אילנה, איזה יופי דיברת עם הקירות -לפעמים דרך הבועות, לפעמים דרך שמשת מכונית, בזווויות שונות , ולפעמים בכלל מחוץ לקיר . כמו שהבטחת וקיימת זה היה שונה, סוג של דיאלוג עם עצמך ועם סביבתך , והכל מתגלגל לרשימת משאלות
    צבעונית ומקורית . כ"כ נהנתי וזה עוד לפני שקפצתי לגילי
    תודה

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה טובה, התגובה שלך שימחה אותי מאוד.
      לפעמים זה נחוץ ואפילו מומלץ מאוד, לצאת מהמסלול המוכר והרגיל, מהדרך בה מצלמת ביומיום.
      החיפוש אחרי נקודת מבט שונה מפגיש עם מקומות קצת אחרים בתוכי, ואח"כ הניסיון להצמיד אימיג' לטקסט היה גם הוא מעניין, אחר, מלמד.

  4. תמונת פרופיל של ליטל ירון

    אילנה, כמה יופי, רגש וחומר למחשבה ריכזת בפוסט אחד.
    מקסים ממש. הרעיון וגם הביצוע.
    עשית חשק להגיע ולחוות באופן אישי.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      ליטל, תודה רבה על המילים החמות. ממליצה בחום להגיע חיפה, יש במקום הרבה עושר ויזואלי. שווה ביקור.

  5. תמונת פרופיל של חיה גולן - פוטותרפיה ואימון

    צילומים נפלאים, והם לגמרי השפה שלך הייחודית.
    התחושה כאן והתחושה אצל גילי – שונות לגמרי, כאילו לא הייתן באותו המקום.
    עכשיו אני מכניסה את דאונטאון חיפה לרשימת המשאלות שלי.
    (אגב, נתניה מלאה בציורי קירות, ממבצע פסטיבלי שכזה מלפני 3 או 4 שנים – וזה לגמרי שונה. נורא כיף לראות את העשייה האמנותית הזאת שנותנת חיים וצבע ואופי לבניינים ולערים)

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה חיה, בהחלט ממליצה לך להגיע לחיפה התחתית. יש מה לראות שם, וכן, מכירה את ציורי הקיר שבנתניה, אפילו ראיתי את האמנים מציירים בלייב… זה היה הפנינג של שבועות לפני כמה שנים. כתבתי על זה פוסט (בקטגוריה של אמנות/שוטטות אורבנית).
      תודה על המילים החמות, מעניין מה שאת אומרת, שהתמונות של כל אחת מאיתנו מציירות מקום שונה, לי קצת קשה לראות את זה, כי הייתי שם ואני בדיוק היכן צולם כל פריים. לפעמים מבט מבחוץ רואה את מה שמי שמעורב לא רואה.

  6. תמונת פרופיל של עינת

    איזה שתפ מקסים יצא לכן.
    אהבתתי את החיבור, והניתוק, והצבע והמילה.
    תודה!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה עינת! מסוג שיתופי הפעולה שלוקחים כל אחת למקום אחר, כשנקודת המוצא היא אותו המקום הפיסי. וחיפה עצמה, כן, יש בה הרבה מה לראות

  7. תמונת פרופיל של רונית
    רונית

    ממש מרתק התיעוד הזה של שתיכן. יופי של תמונות ותובנות. ולגבי פוטותרפיה, אין כמו צילום למיקוד הנפש בכאן ועכשיו. עכשיו צריך לשכנע את בני המשפחה המקטרים בטיולים המשפחתיים 😉

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רונית. לצילום יש איכויות כ"כ רבות ואפשר לנתב אותו למקום שמיטיב איתך ועם הנפש ולא רק לתיעוד של המקום ושלנו בתוך המקום. מקווה שבני המשפחה שלך יעתרו לבקשה שלך ויאפשרו לך לצלם יותר בניחותא.

  8. תמונת פרופיל של יפעת

    אילנה, אהבתי את הבחירה שלך להתמקד בפרטים מתוך התמונה השלמה. לפעמים קשה לוותר על כל התמונה אבל כשמתמקדים בפרטים יש בהם יופי אחר. טוב לדעת גם להסתכל על התמונה השלמה וגם להתבונן בפרטים שמרכיבים אותה.
    רשימת המשאלות היא גם התבוננות פנימה בפרטים שביחד מרכיבים שלם אחד. כל משאלה עומדת בפני עצמה וכשמצרפים את כולן יחד נוצרת רשימה שלמה ומשלימה.
    מאד נהנתי להתבונן שוב על ציורי הקיר דרך עיניך.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה יפעת. אני מצלמת אמנות רחוב מזה זמן מה ומחפשת כל פעם לגוון, לכן הבחירה הפעם להתמקד דווקא בפרטים ולקשר בינם לבין רשימת משאלות אישית שלי. יש לי באוסף הצילומים מאותו יום תמונות שמראות את הקיר גם מרחוק וגם בקלוז אפ. צודקת לגמרי, המבט נע בזום אאוט וזום אין, כל מבט מגלה משהו אחר.
      גם אני אהבתי את הפוסט שלך ונהניתי לקרוא על חיפה התחתית דרך הפריזמה שלך.