מחשבות של חורף


כל עונה בשנה טומנת בחובה אנרגיה מיוחדת, בכל עונה יש הזמנה לסנכרון עם חוקי הטבע. בחורף יש התכנסות פנימה, הקור מכווץ, שולח אותי להתכרבל בתוך עצמי. הגשם שיורד מנקה את האוויר, שוטף את העולם כולו מאבק ולכלוך, מטהר, מחייה. בימים שאחרי הגשם יש לצבעים איכות אחרת, צלולה יותר, חזקה יותר, עמוקה יותר, נקייה יותר.

השנה שחלפה מחורף דאשתקד עד לעונת הגשמים הנוכחית היתה מצוינת. מצאתי בה לא מעט רגעים של אושר. השגתי התקדמות משמעותית בעבודה הפנימית, למדתי לאהוב את מה שיש. היו גם רגעים לא מוצלחים, של פרפורי חדרים בלב, של פחדים וחששות, ונפילות כואבות שהותירו בי יותר משריטות בברכיים.

אני רואה אותי עושה לא מעט דברים שפעם לא האמנתי שהם אפשרים לי והיום הם שגרה. שגרה נעימה ומספקת. ואולי זה הדבר המשמעותי ביותר שאני מאחלת לעצמי ללמוד בשנה הנוכחית, שנכנסה לפני כמה שבועות והיא עדיין נקייה ומגוהצת – ללמוד לקבל את הים הרגוע, בלי לדמיין גל עצום מתקרב מאיים להטביע אותי, כי הוא קיים רק בראש שלי. אני מאחלת לי גם סבלנות – לעצמי ולאחרים, אמונה ביכולות שלי ובריאות לכולם. ההחלטות האלה לקראת השנה האזרחית החדשה נראות כמו שיעורי בית במתמטיקה, אבל בכל זאת, אני מקווה שהשנה אהיה טובה יותר, שהשנה אממש את הפוטנציאל שבי.

בלילות החורף, כשבחוץ משתוללת סערה ואני יושבת בבית החם, באות המחשבות, השאלות:

"אינני נחוצה לאיש", האמנם?
"להחזיק חזק בחיים", כן? לא?
לאן את שייכת?
מה מניע אותך?
מה באמת חשוב בחייךְ?
האם החיים האירו לךְ פנים?
"ליבי מתמלא כאב", בגלל?
מה חסר לךְ?
האם ימייךְ חולפים בשמחה?
האם הניצוץ עדיין בעינךְ?
בורכת בשדה פרחים נדיר, האם את מבחינה ביופיים? מריחה את ריחם הנדיר?

יש לי את הכח לעמוד מול המראה עם ראש זקוף ועיניים פקוחות, להתבונן פנימה ולהצביע: הינה הרס עצמי, הינה ביקורת, הינה חוסר אמונה, הינה שמחה, הינה אהבה, הינה עצבות, הינה אופטימיות, הינה ריקנות, הינה בדידות.
להבין שאין מתוק בלי מר, להבין שזה עניין של בחירה. ואני בוחרת בטוב. בחיובי. בוחרת להיות במקומות שגורמים לי להרגיש טוב. בוחרת לרקוד בגשם. בוחרת לאהוב, למרות הכל, למרות הכאבים והאכזבות.

כולם רוצים חיים מרתקים, מאתגרים, בריאים, רק מעטים מאמינים שזה אפשרי עבורם, שזה תלוי בהם. אני רוצה להיות בין המעטים הללו שמחפשים הזדמנויות לחולל שינויים בחייהם, שמצליחים להיפטר מדפוסי חשיבה שלא מקדמים, שמצליחים להשתחרר ממצבי תקיעות פיסית ומנטאלית.

כשבחוץ יורד מבול אני פותחת קובץ חדש במחשב ומקלידה בדף הריק רשימה של רצונות:

לנשום יותר
ללמוד לנשום
להפעיל כפתור reset שיחזיר לי את תחושת האיזון והנינוחות
לקבל את עצמי "כמו שאני עכשיו"
להיות נוכחת גם כשהתודעה רוצה לברוח
להרגיש יותר את הגוף
להרגיש קצת יותר קלילה וחופשיה
להנות מרמה גבוהה יותר של אנרגיה, כושר ריכוז ושקט

להרגיש שימחה, שקט פנימי, קבלה עצמית
להטעין את עצמי באנרגיות
להרגיש חוזק, חיוניות, שמחה, שקט, איזון
לדעת שזה מה שיש לי
להכיר תודה על מה שישנו
לגרש את כוחות החושך, הדיכאון
להתיידד עם הכאב והסבל, ללמוד כיצד להיבנות ולהתחזק מהם ולא לראות בהם רק אויבים
להכיר בכוחות הרפוי שקיימים בי

לסמוך על עצמי
להציב יעדים, להתוות דרכי פעולה להגשמת משאלותי
להרחיב את מעגל האפשרויות
להפסיק להתעסק בציפיות שהיו, במה שחשבתי שיקרה, הכל תיאורטי, את הנעשה אין להשיב
לקבל את ההווה שלי כמו שהוא
למצוא שביל חדש לעקוף את הבור שכאילו קורא לי, לא ליפול
לראות את הדרך הארוכה שהלכתי בה בצורה חיובית
לדעת שלכל דרך יש כיוון, ככה גם לחיים שלי, יש כיוון, יש משמעות
להעניק לחיי רבדים נוספים של משמעות
למצוא את התשובות שלי

אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁהַחַיִּים קְצָרִים.
חִשְׁבִי: אֵיזֶה נִסָּיוֹן מְיֻחָד.
שֶׁהֲרֵי הָאֹרֶךְ אֵינוֹ הָעִנְיָן כָּאן כְּלָל וְעִקָּר,
אֶלָּא שֶׁהִתְאַפְשֵׁר בִּכְלָל לַחֲווֹת אֶת זֶה.
מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ בְּמַהֲלָכָם הוּא בְּעֶצֶם
שׁוּלִי.
זֶה שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לַחֲווֹת אֶת הַהַתְחָלָה וְאֶת הַסּוֹף
בְּלִי לְהָבִין מַה קּוֹרֶה
וְזֶה שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לְהִתְקַיֵּם בֵּין לְבֵין
וְלַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בְּלִי לְהָבִין שׁוּם דָּבָר גַּם בְּיַחַס אֵלָיו.
וְזֶה שֶׁחֵלֶק הָאֲרִי הוּא הָאִי־קִיּוּם
וְשֶׁהַשֶּׁמֶץ הַזֶּה, הַחַיִּים, הֵם רַק מַה שֶּׁבְּנִגּוּד אֵלָיו.
לִרְגָעִים הָאִי־קִיּוּם נַעֲשֶׂה רָגִישׁ וּמֵבִין אֶת עַצְמוֹ.
אִי־אֶפְשָׁר לִדְרֹש הֶמְשֵׁכִיּוּת מֵהַתּוֹפָעָה הַזֹּאת.
אֲבָל זֶה שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לַחֲווֹת אוֹתָהּ,
שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָהּ,
שֶׁאֶפְשָׁר לָשִׁיר אוֹתָהּ וְלִכְתֹּב,
שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לְצַיֵּר אוֹתָהּ וּלְנַגֵּן,
שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לִרְקֹד וּלְצַלֵּם,
שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לְהַצִּיג אוֹתָהּ, לְבַכּוֹת אוֹתָהּ
וְלִצְחֹק, לִלְעֹג לָהּ וְלֶאֱהֹב,
וְזֶה שֶׁזֶּה כָּאַב כָּל כָּךְ,
וְשֶׁהִיא הָיְתָה מְתֹעֶבֶת וּשְׂנוּאָה,
וְזֶה שֶׁהַוִּתּוּר עָלֶיהָ מְעוֹרֵר חַלְחָלָה כָּזֹאת,
מוֹלִיד כָּזֶה אֹשֶר,
וְזֶה שֶהָאֵבֶל

אוה קילפי

התמונות שמלוות את הפוסט החורפי הזה צולמו בחורף 2015, כשהארץ ספגה גשמי ברכה שזרמו בשצף בנחלים ובמפלים בצפון הארץ. 
מוזמנים לכתוב לי היכן הפוסט החורפי שלי פגש אתכם.

Comments

2 תגובות על “מחשבות של חורף”

  1. תמונת פרופיל של שגיא
    שגיא

    תמונות יוצאות מן הכלל – master piece

    יש לי הערה לרשימת הרצונות שלך. הרשימה מרשימה (אימצתי מספר נקודות), אבל מכילה יותר מדי נושאים. אני ממליץ לך לצמצם את הרשימה למספר "שפוי" יותר – נניח 7 לכל היותר, כך תוכלי להחליט מהי מטרה עיקרית מבחינתך.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      כשמלמדים אנשים איך להגשים חלומות מנחים אותם למקד את החלום שלהם, וכאן העיצה שלך במקומה, כי כדי להתמקד רצוי לבחור כמה דברים קרובים וקשורים, כדי שאפשר יהיה להוציא אותם אל הפועל ביתר קלות.
      אבל בלי קשר, אפשר להכין רשימה ארוכה של מה שבא, וכל מה שבא ברוך הבא.
      אני מאמינה שכל דבר בעיתו. וגם אם רשמתי משהו ברשימת הרצונות שלי, אם זה לא זמנו, לא יקרה דבר. מותר לרצות. אפילו רצוי לרצות.