זכרונות מסערה, שיטפונות ושלגים


המערכת החורפית המשמעותית הראשונה ל-2018 שמשתוללת ברגעים אלו בחוץ הזכירה לי את המערכת החורפית הקיצונית והנדירה שעברה על הארץ באמצע דצמבר 2013. להבדיל ממה שקורה עכשיו, אז התחזיות התממשו והיו שיטפונות במפלי הענק של נחלי מדבר יהודה, שלג בירושלים, בצפת, זרימה חזקה מאוד ביתר הנחלים, מפלס הכינרת עלה בשמונה סנטימטרים. אירועי מזג אוויר קיצוניים כאלו לא השאירו אותנו בבית, יצאנו מוקדם בבוקר, חבורת מטיילים חדורי מוטיבציה לחזות בשיטפון רציני, ואם אפשר אז שיהיה גם שלג.
הפעם אני בוחרת להישאר בבית החם, מוותרת על הזמנה להצטרף ל-"צייד שטפונות" ובמקום זה חוזרת לדפדף בתמונות היפות שצילמתי באותו טיול ונזכרת בהליכה הרטובה והקפואה שלי בשלוגיות במעלה הר עמשא. בשביל לראות את המראה הנשגב של מפלי נחל צאלים הגועשים צריך לשלם במטבע קשה למדי של קור ורטיבות.
כל אותו היום ירד גשם לסירוגין. רק כשעליתי לרכב של חבר לטיול והוא שאל אם הבאתי בגדים להחלפה, מעיל גשם וכו' – רק אז קלטתי שאני יוצאת לטיול ביום הקר ביותר בשנה, כשאני לגמרי לא ערוכה לקור. ברור לגמרי כי לטיול חורף נדרש לצאת מצויידים כראוי. יש לי כל מה שצריך: כפפות, כובע, צעיפים, מעיל גשם – רק שהם לא איתי… קיוויתי ששר מזג האוויר יתחשב בי ויפסיק את הגשמים לכבודנו, כל עוד אנחנו מטיילים. רק שהתחנונים שלי לא ממש הועילו…
קשת מושלמת כסיפתח מרהיב ליום הטיול החורפי
כשהיגענו מוקדם בבוקר לחניון של ברכת צפירה קישטה את השמיים קשת מרהיבה
מפל בשלושה מפלסים
כבר מרחוק אפשר לראות את המפל של נחל צאלים זורם בשצף-קצף, כולו חום.

התמונות שכאן מראות את המפלס העליון של המפל, זה שממלא את ברכת צפירה עצמה, ומקרוב יותר, את הבריכה עצמה ואת המפלס השני של המפל. המשכנו לנקודה אחרת בשטח ממנה אפשר היה לראות גם את המפלס השלישי של המפל.
אי אפשר להישאר אדישים למראה המפל תלת המפלסי הזה שזורם בכזאת עוצמה מרשימה. כולי אחוזת התפעלות: אין דברים כאלה!!! זה פשוט לא יאומן!!! זה כל כך יפה וכל כך מרשים שאפשר לשכוח לרגע את הקור המקפיא של הבוקר.

רספקט לנחל צאלים ונחל שפן
וכשמנתקים את המבט מן המפל ומסיטים אותו לכיוון נחל צאלים עצמו, אל הנחל מתפתל לו בפס חום רטוב לכל אורכו, גם כאן משתחררת איזו אנחת יופי.
אנחנו מטפסים לעמדה קצת גבוהה כדי לצפות מרחוק במפל הדו מפלסי של נחל שפן.
אני סופרת חמישה מפלים זורמים! או שניים גדולים עם חמישה מפלסים, מראה שבהחלט מצדיק השכמה בארבע בבוקר, נסיעה בגשם חזק לערד, ושהייה בקור של 4-5 מעלות…

בדרך אל הר עמשא – אולי נוותר ונחזור הביתה 
אחרי שראינו שיטפון רציני לכל הדיעות ובאנו על סיפוקנו הוחלט שנוסעים לראות שלג בהר עמשא. בנסיעה מערד לכיוון הכפר דריג'את שוב מתיישב על האיזור ענן אפור כבר שממטיר וממטיר בלי סוף. עד עכשיו איכשהו נשארנו יבשים, אבל אם הגשם לא ייפסק זה לא ייגמר טוב. אני מנסה לארגן קואליציה בעד לחזור הביתה כל עוד אנחנו יבשים. כמובן שהייתי בעמדת מיעוט, וכשאנחנו יורדים מהרכבים במחצבה בדריג'את, החברים מלבישים אותי שקיות ניילון – מעצבים לי קפוצ'ון משקיות זבל, כדי שלא יירטבו לי הכתפיים…
למדתי שצריך להכין "שקית קור" ולמלא אותה בכמה זוגות גרביים, תחתונים, כובע, צעיף, כפפות, מטרייה, מעיל גשם, גפרורים, שמיכת מילוט, בקבוקון ברנדי – כל מה שצריך למקרה של קור קיצוני של 4-5 מעלות. והכי חשוב – או לקחת אותה איתי בתיק או לאחסן במכונית לאורך כל החורף! שתהיה זמינה לטיולים קפואים שכאלו.
יופי מושלג על הר עמשא
מטפסים על הר עמשא עד שמגיעים אל קו השלג ומכאן נראה יותר ויותר שלג. קפוצ'ון שקיות הזבל שלי מעצבן ואני תולשת אותו ומכאן ועד סוף הטיול רק הולכת ונרטבת…
אני, השביל, הבוץ, השלג, הגשם והקור
יש טיולים שנכנסים בקלות לקטגוריה של טיול "ביש מזל". לא הייתי מגדירה את הטיול הזה ככזה, אולי בחלקו האחרון של היום, בדרך חזרה מהשלוגית הקפואה אל המחצבה שהיה עבורי "ביש מזל". או במילה אחת – סיוט. החבורה התקדמה, נפתח רווח גדול ביני לבינם, הם כנראה לא ראו אותי ולא חיכו לי. חזרתי בדרך בה באנו, לא הייתה בעיית התמצאות, רק עייפות הולכת וגוברת, וקיפאון של כל איבר ואיבר בגוף. מין יאוש כזה שהולך ומשתלט:
מצד אחד – "הם אף פעם לא מחכים לי. תמיד משאירים אותי בסוף לבד"
מצד שני – "תשמחי במה שיש לך" כפי שנאמר לי קודם
מצד שלישי – "מתי זה כבר ייגמר"
מצד רביעי – "תפסיקי ליילל ותלכי מהר עד שזה ייגמר"
עד שבסוף גם זה נגמר, אחרי הליכה בשלג שנמס, בבוץ, במים שנכנסו לנעליים, שהרטיבו כל מה שרק אפשר היה להירטב – בסוף היגעתי, קרחון גדול, אל המכוניות החונות ושם הם חיכו לי, ספונים בתוך במכונית, מפשירים קצת עם החימום.
וככה בא אל סיומו הטיול החורפי ומקווה שנהניתם לקרוא על ההרפתקאות מאותה שבת חורפית-גשומה-מושלגת מדצמבר 2013.
לסיום פוסט זה ולכבוד הסופה והגשם שבחוץ, שיר מופלא על הגשם שלא בא לעיתים לחיינו, על הציפיה לשינוי חיצוני שיבוא ויצמיח בנו משהו, שיאזן בין החוץ לבין הפנים.

עַד רֶדֶת הָעֶרֶב, 
גֶּשֶׁם. הַקְשֵׁב לַנָּשִׁים בַּחַלּוֹן, 
עַד רֶדֶת הַחֹשֶׁךְ. גֶּשֶׁם, הַקְשֵׁב 
לַנָּשִׁים הַצּוֹפוֹת בַּוִּילוֹן.

גַּם לָנוּ אֲדָמָה שֶׁמְּחַכָּה 
לְמַשֶּׁהוּ מִלְּמַעְלָה. 
גַּם בָּנוּ יֵשׁ אֵימָה וּזְעָקָה 
לְמַשֶּׁהוּ פּוֹרֵחַ… וְכֵן הָלְאָה…

עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ, גֶּשֶׁם. 
הַקְשֵׁב לַנָּשִׁים בַּחַלּוֹן, 
עַד קֵץ הַשְּׁבוּעַיִם. גֶּשֶׁם, הַקְשֵׁב 
לַנָּשִׁים הָעוֹמְדוֹת וּמְחַכּוֹת.

גַּם לָנוּ בַּחֲצַר גִּנָּה קְטַנָּה 
רֵיקָה מִזֹּהַר דֶּשֶׁא. 
גַּם אָנוּ מְצַפּוֹת עַד אֵין בֵּינָהּ 
לְמַשֶּׁהוּ בָּרוּךְ כְּמוֹ הַגֶּשֶׁם.

גַּם בְּתוֹכֵנוּ מְחַכָּה, שׁוֹתֶקֶת, 
חֶלְקַת אֶרֶץ קְטַנָּה, חֲרֵבָה. 
וְהַגֶּשֶׁם שֶׁלָּנוּ אִחֵר לָרֶדֶת. 
הַגֶּשֶׁם שֶׁלָּנוּ 
טֶרֶם בָּא.

אַךְ הַגֶּשֶׁם שֶׁלָּנוּ יָבוֹא 
עֲנָנִים כְּבָר זָעִים בַּמֶּרְחָק. 
הַגֶּשֶׁם שֶׁלָּנוּ קָרֵב, קָרַב 
בְּצַעֲדֵי עֲנָק.

הַקְשֵׁב לַנָּשִׁים בַּחַלּוֹן. 
גֶּשֶׁם אַדִּיר וְנוֹהֵר. 
הַקְשֵׁב, אֵיךְ קוֹרְאוֹת הֵן בְּזוֹ אַחַר זוֹ – 
הוּא חוֹזֵר 
הוּא חוֹזֵר 
הוּא חוֹזֵר.

תרצה אתר

Comments

5 תגובות על “זכרונות מסערה, שיטפונות ושלגים”

  1. תמונת פרופיל של הופאק
    הופאק

    התצפית הייתה מגבעת גורני?
    מעניין שיש כאלה שנוסעים לראות שלג, אצלנו זה יורד מהשמים לחצר.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      לא, התמונות בפוסט הזה מצולמות סמוך מאוד לנחל צאלים, מחוץ לשביל מסומן, היכן בשטפון האחרון הרשות הציבה שלטים שאין כניסה וכו'. מרחק הליכה קצר מחניון ברכת צפירה.
      וכן, תתפלא, אנחנו חיים במדינה עם אקלים מדברי ועבור רבים מאיתנו שלג זה דבר יוצר דופן, סיבה לחגיגה. יורד כאן כ"כ מעט שלג, ככה שכשיורד אני בהחלט יכולה להבין את אלו שרוצים לראות איך הנוף עוטה שמיכה לבנה.
      ואשרייך שיורד אצלך שלג מהשמיים לחצר.

  2. תמונת פרופיל של הופאק
    הופאק

    התצפית בנ״צ 31.3366,35.2798?

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      הופאק, בחייאת, אני עדיין לא יודעת לתרגם נ.צ. למקום ספציפי…

      1. תמונת פרופיל של הופאק
        הופאק

        את יכולה פשוט להעתיק אותו לשדה החיפוש ב־Israel Hiking. ניסיתי לקשר לנקודה אבל משום מה זה לא עובד.